לקניונינג אמנם כמה קווי דמיון עם טיפוס סלעים. השימוש ברתמות וחבלים הוא חיבור ברור, אבל אחר כך הכל משתנה. השיטות, הטכניקה והציוד הדרוש כדי לרדת בבטחה מסלול קניון טכני רחוקים מכל סוג של מערכות שמטפס סלע ישתמש בהן אי פעם. למעשה, חלק ניכר מהציוד המשמש כיום עבור קניונינג הוא ייחודי. יצרני הציוד של היום ממשיכים לעצב ציוד במיוחד עבור תחום זה. התחום הפך לסגנון חיים בספורט וממשיך להתפתח במהירות, אנחנו הולכים להמשיך לראות את ההבדל ההולך וגדל בין הציוד המשמש בקניונינג  לפעילויות חבל אחרות.

מסלולי קניונינג רבים בנחלים הם בקניונים צרים, מרובי מפלים. באזורינו נמצאים מסלולי קניונינג בסלעי גיר כמו במדבר יהודה ובנגב, בזלת כמו בגולן ובירדן או גרניט ואבן חול כמו בסיני ובירדן.

מסלולים יבשים - רוב המסלולים בישראל נכללים בקטגוריה זו. הגלישה מתבצעת כשאין זרימת מים בקניון . החבלים המשמשים לגלישה בקניונים יבשים הם חבלי ניילון, יתרונם שהם פחות רגישים לחום  וחיכוך. חסרונם בכך שהם נחלשים במים בכשלושים אחוזים, ומשקלו הסגולי של ניילון הגדול מזה של המים, גורם לשקיעתם , הם פחות מתאימים למסלולים רטובים.

מסלולים רטובים - במסלולים רטובים משתמשים, על פי הצורך, בשקים אטומים למים, ובחליפות ניאופרן לשמירה על חום הגוף.החבלים עשויים מפוליפרופילן, הם קלים מהמים צפים ואינם נחלשים. החסרון של פוליפרופילן הוא טמפרטורת ההתכה הנמוכה שלו. לולא הקירור המתמיד של המים, חבל כזה עלול להיפסל מהתחממות אמצעי החיכוך. לא מומלץ להשתמש בחבלים כאלו במסלולים יבשים. במסלולים בהם הזרימה היא חזקה, פעמים רבות בוחרים להשתמש בחבל יחיד ובשמינית עם חצי חיכוך, כדי לא לנתק את השמינית מן הרתמה ולאבד אותה במים. ישנן חברות המייצרות אביזרי חיכוך  מיוחדים לקניונינג, עם עקרון פעולה דומה.